טרקים בווייטנאם: 18 המסלולים הטובים

 18
תוכן עניינים
הטרקים הטובים בצפון וייטנאם
1. פסגת טא סואה: ים עננים בסון לה
2. פאנסיפאן: הגג של הודו־סין
3. עמק סונג לה בהא ג'יאנג
4. שמורת הטבע פו לואונג
5. הליכות בעמק מאי צ'או
6. עמק מואונג הואה בסאפה
7. רמת הקרסט דונג ואן
8. הפארק הלאומי בא בה
9. קאו באנג ומפל באן ג'וק
הטרקים הטובים במרכז וייטנאם
10. טרקים בפארק הלאומי פונג נה קה באנג
11. פסגת נגוק לין
12. הר לאנג ביאנג והפארק בידופ נוי בה
13. מסלול טא נאנג פאן דונג
14. הפארק הלאומי באך מה
הטרקים הטובים בדרום וייטנאם
15. הפארק הלאומי נאם קאט טיין
16. הר בה דן
17. הפארק הלאומי קון דאו
18. מסלולי יום ליד הו צ'י מין סיטי ופן תייט
איך לבחור טרק בווייטנאם
ציוד ובטיחות

וייטנאם היא אחת ממדינות הטרקים המגוונות בדרום מזרח אסיה. הרים ורמות מכסים חלק גדול משטחה, מהגבול עם סין ועד הדלתה של המקונג. בצפון מחכים רכסי אבן גיר, טרסות אורז ופסגות עטופות עננים. במרכז עוברים השבילים ביערות טרופיים ובמערכות מערות, ובדרום תמצאו פארקים לחים ומסלולי יום נגישים יחסית. סקירה של האזורים ההרריים עצמם נמצאת ב מדריך הרי וייטנאם.

היתרון הגדול של טרקים בווייטנאם הוא החיבור בין טבע, תרבות ועלויות סבירות. במדינה 54 קבוצות אתניות מוכרות, ורבות מהן חיות באזורים ההרריים שבהם נמצאים מסלולי ההליכה הטובים ביותר. בדרך פוגשים כפרים של בני המונג, דאו, תאי, מואונג וקהילות נוספות ששמרו על לבוש, אדריכלות, חקלאות ומסורות מקומיות. טיול מודרך, לינה ואוכל עולים בדרך כלל פחות מאשר ביעדי טרקים כמו נפאל, פטגוניה או האלפים. בדה לאט אפשר לשלב עם ההליכה גם ביקור ב מנהרת החימר של דה לאט.

המדריך משווה 18 אזורי הליכה בצפון, במרכז ובדרום וייטנאם. לכל מקום מצוינים אופי המסלול, רמת הקושי, העונה המתאימה והגישה. הרמה בפועל מושפעת מגשם, בוץ, חום וראות, לכן אל תבחרו מסלול רק לפי תמונות.

הטרקים הטובים בצפון וייטנאם

1. פסגת טא סואה: ים עננים בסון לה

טא סואה נמצאת על גבול המחוזות סון לה ויין באי ומתנשאת לגובה של 2,865 מטר. בין נובמבר למרץ, בבקרים בהירים, עננים סמיכים ממלאים את העמקים ויוצרים "ים עננים" שנפרש מתחת לרכס.

זה אינו טרק למתחילים. המסלול כולל עליות חדות, יער צפוף ורכסים צרים וחשופים. הקטע המפורסם ביותר מכונה "עמוד השדרה של הדינוזאור", שביל אבן גיר צר עם מדרונות תלולים משני צדדיו. מטיילים רבים מקימים מחנה סמוך לפסגה כדי לראות את הזריחה מעל העננים.

מדריך מקומי מומלץ מאוד, מפני שמזג האוויר משתנה במהירות והשביל נראה אחרת בכל עונה. בין מאי לספטמבר הוא נעשה בוצי וחלק, והסיכון למפולות עולה.

מיקום: מחוז באק ין, סון לה, כ־250 ק"מ מהאנוי.

העונה המתאימה: נובמבר עד מרץ.

מטיילים על רכס צר בפסגת טה סואה בעונת ציד הענניםרכס גב הדינוזאור בטה סואה הוא המסלול המצולם ביותר בצפון.

רמת קושי: קשה, למטיילים מנוסים ובכושר טוב.

2. פאנסיפאן: הגג של הודו־סין

פאנסיפאן הוא ההר הגבוה בווייטנאם ובחצי האי הודו־סין. גובהו מצוין במקורות שונים סביב 3,143 עד 3,147 מטר, והוא שוכן ברכס הואנג ליין סון ליד סאפה.

המסלול המסורתי נמשך יומיים עד שלושה ועובר ביער הררי עתיק, במדרונות סלעיים ובחורשות במבוק גבוהות. מתחת ל־2,800 מטר היער עשיר בסחלבים, רודודנדרונים וציפורים מקומיות. מעל קו העצים הצמחייה מתחלפת בבמבוק נמוך ובעשב הררי.

ביום בהיר רואים מהפסגה את רכס הואנג ליין סון ועמקים מלאים בעננים. בחורף ייתכנו קרה ואף שלג קל. הרכבל שנפתח ב־2016 מגיע קרוב לפסגה, אך מטיילים רציניים עדיין בוחרים לעלות ברגל. רוב הטיולים משתמשים במסלול טראם טון. סין צ'אי וקאט קאט תובעניים יותר ודורשים תכנון קפדני. מידע מפורט נמצא במדריך לפאנסיפאן.

מיקום: רכס הואנג ליין סון, מחוז לאו קאי, ליד סאפה.

העונה המתאימה: מרץ עד מאי או ספטמבר עד נובמבר.

רמת קושי: קשה, עם ציוד מתאים ומדריך במסלולים המחייבים זאת.

3. עמק סונג לה בהא ג'יאנג

סונג לה מוקף פסגות גיר וגבעות ירוקות ומציע חלופה שקטה יותר לצירים העמוסים סביב דונג ואן. בעמק נמצאים הכפרים סונג לה, לונג קאם ופו לין, ובהם בתי עץ וחומות אבן של בני המונג ולו לו.

באוקטובר ובנובמבר פורחת הכוסמת והעמק נצבע לבן, ורוד וסגול. הכפר לונג קאם התפרסם לאחר שהופיע בסרט הווייטנאמי "הסיפור של פאו", העוסק בחיי משפחות המונג באזור. זהו יעד להליכות נוף ותרבות, לא טרק פסגה טכני.

מיקום: מחוז דונג ואן, הא ג'יאנג.

העונה המתאימה: ספטמבר עד נובמבר לפריחת כוסמת, או דצמבר עד פברואר לפריחת האביב.

רמת קושי: קלה עד בינונית.

4. שמורת הטבע פו לואונג

שמורת פו לואונג במחוז תאן הואה מזכירה למטיילים רבים את סאפה בזכות טרסות האורז וכפרי המיעוטים, אך היא בדרך כלל שקטה יותר. השמורה משתרעת על יותר מ־17,600 הקטר של הרי גיר, יער טרופי ושדות אורז, ובני תאי ומואונג חיים בה בבתים מסורתיים על כלונסאות.

מסלולים פופולריים מחברים את באן דון, באן היו וקו מואונג דרך טרסות, יער ומפלים. מפל היו בנוי ממספר מדרגות מים, ובתנאים מתאימים אפשר להתרענן בבריכותיו. העלייה לפסגת פו לואונג, בגובה כ־1,700 מטר, נמשכת כחמש עד שש שעות ומתאימה למטיילים מנוסים יותר.

כביש מתפתל בעמק סונג לה בין הרי גיר בהא ג'יאנגבהא ג'יאנג רוב ההליכה קצרה, והנסיעה היא עיקר החוויה.

רוב הלינה היא בהומסטיי או באקו לודג'. שוק פו דואן פועל בימי חמישי וראשון ומרכז תוצרת, טקסטיל ומלאכות יד. מסלול יום שימושי מחבר בין באן דון לבאן היו. לטיולים ארוכים עדיף מדריך שמכיר את שבילי הכפרים.

מיקום: מחוז בא תוק, תאן הואה, כ־160 עד 180 ק"מ מדרום מערב להאנוי.

העונה המתאימה: סוף מאי עד יוני לשדות ירוקים, או ספטמבר עד אוקטובר לקציר הזהוב.

רמת קושי: קלה עד בינונית, מתאימה גם למשפחות.

5. הליכות בעמק מאי צ'או

מאי צ'או היא בחירה טובה למי שמחפש הליכות קלות, כפרים והיכרות רכה עם תרבות ההרים. העמק נמצא כ־150 ק"מ מהאנוי וידוע בכפרי תאי לבנים, שדות אורז, מצוקי גיר והומסטיי בבתי כלונסאות.

ההליכה מתונה יותר מאשר בסאפה או בהא ג'יאנג. השבילים עוברים בין לאק, פום קונג וכפרים סמוכים, ואפשר לשלב רכיבה על אופניים, סדנאות מלאכה וארוחה משפחתית. מסלול ארוך יותר עשוי לכלול את מערת צ'יו, מפל גו לאו, אגם הואה בין ומעבר תונג קה.

מיקום: מחוז הואה בין, כ־150 ק"מ מדרום מערב להאנוי.

העונה המתאימה: ספטמבר עד מאי, במיוחד ספטמבר ואוקטובר או מרץ ואפריל.

רמת קושי: קלה.

6. עמק מואונג הואה בסאפה

עמק מואונג הואה משתרע לאורך כ־15 ק"מ בין סאפה למרגלות פאנסיפאן. הוא ידוע בטרסות אורז, כפרים של בני המונג, דאו וג'אי ובחריטות אבן עתיקות. אפשר לבחור הליכה של חצי יום או טרק מלא.

המסלול עובר בשדות, חוצה נחלים ומגיע לבתי מלאכה מקומיים. החריטות על סלעים גדולים מציגות צורות גאומטריות, דמויות וסמלים שעדיין לא פוענחו במלואם, והוכרזו אתר מורשת לאומי. למתחילים מתאים במיוחד הקטע בין לאו צ'אי לטא ואן. לינה בכפר הופכת את החוויה לפחות לחוצה.

מיקום: סאפה, מחוז לאו קאי.

העונה המתאימה: ספטמבר עד נובמבר לקציר, או מרץ עד מאי.

אדם הולך על תעלת השקיה בין שדות אורז זהובים במאי צ'אומאי צ'או מתאימה להליכה קלה, בלי טיפוס ובלי ציוד.

רמת קושי: קלה עד בינונית.

7. רמת הקרסט דונג ואן

רמת דונג ואן הוכרה כגאופארק עולמי של אונסק"ו ב־2010. היא משתרעת על כ־2,356 קמ"ר במחוזות קוואן בה, ין מין, דונג ואן ומאו ואק, וסלעי הגיר שבה בני מאות מיליוני שנים.

השבילים עוברים בין מצוקים משוננים, עמקים עמוקים ורכסים צרים. אחד האזורים המרשימים הוא מעבר מא פי לנג מעל נהר נו קווה וקניון טו סאן. ה־Skypath הוא מסלול קצר יחסית מעל הנהר, אך ערפל, גשם וקטעים חשופים מצדיקים ליווי מקומי.

ההליכה עוברת גם ליד יישובים של המונג, דאו ולו לו. כדאי להכיר את סיפור "דרך האושר", כביש באורך 184 ק"מ שנבנה במשך שש שנים בכלים בסיסיים וחיבר עשרות אלפי תושבים לשאר המדינה. אפשר לשלב את ההליכות במסלול הלופ של הא ג'יאנג.

מיקום: מחוז הא ג'יאנג, סמוך לגבול סין.

העונה המתאימה: ספטמבר לקציר, אוקטובר ונובמבר לכוסמת, או ינואר עד מרץ לפריחה.

רמת קושי: בינונית עד קשה, בהתאם לשביל.

8. הפארק הלאומי בא בה

הפארק הלאומי בא בה בנוי סביב אגם בא בה, אגם המים המתוקים הטבעי הגדול בווייטנאם. סביבו יש הרי גיר, יער ירוק־עד, מערות, מפלים וכפרים של בני תאי.

הטיול משלב בדרך כלל הליכה עם שיט, קיאק ולינה בכפר ולא מתמקד בפסגה אחת. שבילים מובילים דרך יער וחקלאות למערת פואונג, מערת הואה מא ומפלים. זהו המשך שקט יותר לסאפה או להא ג'יאנג, עם פחות דרמה של גובה ויותר שילוב של אגם, מערות וחיי כפר.

מיקום: מחוז באק קאן, צפון מזרח וייטנאם.

העונה המתאימה: אוקטובר עד אפריל. מאי עד ספטמבר ירוקים אך רטובים וחלקים יותר.

רמת קושי: קלה עד בינונית.

9. קאו באנג ומפל באן ג'וק

מחוז קאו באנג סמוך לגבול סין ומציע הרי גיר, עמקי נהרות, מערות, כפרים ומפל באן ג'וק המרשים. מסלולים יכולים לחבר כפרים של תאי, נונג, המונג ודאו עם מפלים ואתרים היסטוריים.

אגם בה בה בשקיעה עם שמים כתומים והרים מיועריםסביב אגם בה בה יש מסלולים קצרים בין כפרי הטאי.

הכפר פאק בו ומערת קוק בו נכללים לעיתים במסלול בשל הקשר לפעילותו המהפכנית של הו צ'י מין ב־1941. טיולים ארוכים משלבים לעיתים את קאו באנג עם בא בה. הדרך ארוכה יותר מאשר לסאפה או למאי צ'או, אך האזור שקט ובעל עומק תרבותי.

מיקום: מחוז קאו באנג, ליד גבול סין.

העונה המתאימה: ספטמבר עד נובמבר או פברואר עד אפריל.

רמת קושי: בינונית, עם נסיעות ארוכות ולינה בכפרים.

הטרקים הטובים במרכז וייטנאם

10. טרקים בפארק הלאומי פונג נה קה באנג

פארק פונג נה קה באנג במחוז קוואנג בין הוא אתר מורשת עולמית של אונסק"ו ומכיל גוש אבן גיר עצום. יותר מ־400 מערות מופו בשטח הפארק, ובהן מערת סון דונג, אך האזור מציע הרבה יותר מהמערה המפורסמת ביותר.

אפשר להתחיל במסלול יום קל בגן הבוטני של פונג נה, עם מפל רוח ואגם ואנג אן, או לבחור משלחת ג'ונגל של מספר ימים. מערכת מערות טו לאן מציעה רמות שונות, מטיול יום ידידותי למתחילים ועד מסלולים קשים עם שחייה בנהרות תת קרקעיים.

משלחת האנג פיגמי כוללת יומיים של הליכה בג'ונגל וחציות נהר בדרך לאחת המערות הגדולות בעולם. מערכת מערות טייגר תובענית יותר וכוללת גלישת חבלים, טיפוס והליכה ממושכת. מסלולים כאלה יוצאים רק עם מפעיל מורשה, ציוד בטיחות ומדריכים מקומיים מנוסים. תוכלו להשוות אפשרויות במדריך לטיולי מערות בפונג נה.

מעבר למערות, הפארק עשיר ביותר מ־2,500 מיני צמחים ומאות מיני חולייתנים. היער הראשוני נשמר טוב יחסית לאזורים רבים בווייטנאם, והעושר האקולוגי מורגש גם למי שאינו חוקר טבע.

מיקום: מחוזות בו טראץ' ומין הואה, קוואנג בין.

העונה המתאימה: דצמבר עד אוגוסט. טיולי מערות רבים נסגרים בין ספטמבר לנובמבר בגלל הצפות.

רמת קושי: קלה עד קיצונית, לפי המסלול.

11. פסגת נגוק לין

נגוק לין, בגובה 2,598 מטר, היא הפסגה הגבוהה ברמות המרכזיות. היא שוכנת באזור הגבול שבין קון טום, קוואנג נאם, קוואנג נגאי וג'יה לאי ומכוסה יער ראשוני צפוף.

הטרק תלול ומחוספס ודורש ניווט דרך צמחייה עבותה. סמוך לפסגה היער נפתח לרכסים עם תצפית על העמקים, ובבקרים בהירים מופיע לעיתים ים עננים. במדרונות שמעל 1,500 מטר גדל ג'ינסנג נגוק לין, משאב יקר שמטופח ומוגן גם בידי קהילות סה דאנג ומו נאם.

מיקום: אזור הגבול בין מחוזות הרמות המרכזיות.

מטיילים עם פנסי ראש בכניסת מערת הנג פיגמי בפונג נההנג פיגמי הוא הטרק התובעני ביותר בפונג נה, יומיים בג'ונגל.

העונה המתאימה: דצמבר עד מרץ.

רמת קושי: קשה, למטיילים מנוסים ובכושר טוב.

12. הר לאנג ביאנג והפארק בידופ נוי בה

דה לאט אינה רק קפה ומפלים, אלא גם בסיס מצוין להליכה ברמות המרכזיות. המסלול הנגיש ביותר הוא לאנג ביאנג, שפסגתו העיקרית מגיעה ל־2,167 מטר ומציעה תצפית על דה לאט והרמה.

כ־50 ק"מ מצפון לעיר נמצא הפארק בידופ נוי בה, שמגן על יערות אורן, במבוק, מפלים ומערכות אקולוגיות הרריות. פסגת בידופ מגיעה ל־2,287 מטר ומתאימה יותר לטרק לילה מאשר לטיול מזדמן.

האקלים הקריר נוח יחסית, אך כללי הגישה משתנים וחלק מהמסלולים מחייבים מדריך או אישור. בדקו את התנאים לפני היציאה, במיוחד בחודשים הרטובים.

מיקום: דה לאט והפארק בידופ נוי בה, מחוז לאם דונג.

העונה המתאימה: נובמבר עד מרץ.

רמת קושי: בינונית בלאנג ביאנג, בינונית עד קשה בבידופ.

13. מסלול טא נאנג פאן דונג

טא נאנג פאן דונג הוא אחד הטרקים הארוכים המוכרים למטיילים מקומיים. הוא חוצה שטחי רמה וגבעות בין לאם דונג, נין תואן ובין תואן, ואורכו כ־35 עד 55 ק"מ בהתאם לנתיב.

הנוף משתנה מיער אורנים וגבעות עשב גבוהות לשטח יבש וחם יותר. בדרך כלל יוצאים ליומיים או שלושה עם לינת שטח, ימים ארוכים וקטעים חשופים שבהם מים, ניווט ומזג אוויר הם עניין בטיחותי.

מטיילים כבר הלכו לאיבוד במסלול ונקלעו למזג אוויר קשה. מדריך אמין מומלץ מאוד, והטרק מתאים למי שכבר התנסה במסלולים רב־יומיים.

מיקום: בין לאם דונג, נין תואן ובין תואן.

העונה המתאימה: נובמבר עד מרץ. יש להימנע מגשם כבד.

גשר תלוי מעץ מעל נהר בפארק הלאומי נוי בההמסלולים סביב דה לאט עוברים ביער סבוך וגשרים תלויים.

רמת קושי: קשה.

14. הפארק הלאומי באך מה

הפארק הלאומי באך מה נמצא ברכס טרואונג סון בין הואה לדה נאנג ומשתרע על כ־37,487 הקטר של יער טרופי. הצרפתים הקימו באזור תחנת נופש הררית בזכות האקלים הקריר, ושרידי וילות עדיין נראים בחלק מהשבילים.

היעד המרכזי הוא תצפית האי וונג דאי, בגובה כ־1,450 מטר, שממנה רואים את מפרץ לאנג קו, הים והרכס. מפל דו קויין צונח כ־300 מטר ביער, ונגו הו הוא רצף של חמש בריכות טבעיות המחוברות במפלים קטנים.

הפארק עשיר במיוחד בבעלי חיים ובצמחים. תועדו בו מינים נדירים כמו הסאולה, עוף הארגוס המצויץ ומאות מיני פרפרים.

מיקום: מחוז פו לוק, בין הואה לדה נאנג.

העונה המתאימה: מרץ עד ספטמבר. אוקטובר עד דצמבר גשומים יותר.

רמת קושי: קלה עד בינונית.

הטרקים הטובים בדרום וייטנאם

15. הפארק הלאומי נאם קאט טיין

נאם קאט טיין במחוז דונג נאי הוא חלק משמורה ביוספרית ומאזורי השימור החשובים בדרום. הפארק משתרע על יותר מ־71,000 הקטר של יער טרופי נמוך, עם מגוון גדול של צמחים, ציפורים ויונקים.

השבילים עוברים ביער ראשוני בין עצים עתיקים ומובילים לבאו סאו, "אגם התנינים", שבו חיה אוכלוסייה של תנינים סיאמיים. האגם נמצא כ־10 ק"מ ממטה הפארק וההגעה משלבת בדרך כלל רכב, סירה והליכה. הפארק מצוין גם לצפרות ומציע סיורי לילה לצפייה בבעלי חיים.

מיקום: מחוז דונג נאי, כ־150 ק"מ מצפון להו צ'י מין סיטי.

העונה המתאימה: דצמבר עד מאי. מיוני עד נובמבר היער ירוק אך בוצי.

רמת קושי: קלה עד בינונית.

16. הר בה דן

הר בה דן מתנשא ל־986 מטר והוא הפסגה הגבוהה בדרום וייטנאם. ההר נמצא במחוז טאי נין, כ־100 ק"מ מהו צ'י מין סיטי, ויש לו חשיבות דתית בזכות פגודות ומקדשים בודהיסטיים במדרונות.

מטייל לצד נחל ביער הגשם של הפארק הלאומי באך מאבאך מא סגור בין ספטמבר לנובמבר, ונפתח מחדש ב-1 בדצמבר.

יש מספר מסלולים. שביל צ'ואה הוא הקל והנפוץ בקרב עולי רגל. שביל עמודי החשמל תלול במידה בינונית. שביל צינור המים קצר אך תלול מאוד, ומא תיין לאן הוא הקשה ביותר. לצפייה בזריחה יוצאים לעיתים סביב 2:00 עד 3:00 לפנות בוקר, אך רק עם תכנון בטוח, תאורה וליווי מתאים. מי שאינו רוצה לטפס יכול להשתמש ברכבל.

מיקום: מחוז טאי נין, כשעתיים וחצי עד שלוש מהו צ'י מין סיטי.

העונה המתאימה: דצמבר עד אפריל.

רמת קושי: קלה עד קשה, לפי השביל.

17. הפארק הלאומי קון דאו

קון דאו נמצא בארכיפלג כ־185 ק"מ מחופי דרום וייטנאם ומשלב הליכות ליד הים, יער ראשוני ואתרים היסטוריים. שטח הפארק היבשתי והימי עולה על 20,000 הקטר.

השבילים מובילים דרך יער לחופים באי באנג ובאי דאט תאם, למפרץ דאם טרה, לגבעת קון וואי ולפסגת תאן ג'יה. לאחר הרשמה במשרדי הפארק אפשר לצאת לשבילים מסומנים אל חופים ותצפיות שקטים. באזור חיים סנאים ענקיים שחורים, מקוקים וצבי ים שמקננים בין מאי לאוקטובר.

לצד הטבע, קון דאו נושאת היסטוריה קשה. מתחם הכלא שנבנה בתקופה הקולוניאלית ובית העלמין האנג דואונג הם אתרים חשובים שרבים משלבים במסלול.

מיקום: ארכיפלג קון דאו, מחוז בה ריה וונג טאו.

הגעה: טיסות מהו צ'י מין סיטי ומקאן תו, או מעבורות מהירות מהו צ'י מין סיטי, וונג טאו וסוק טראנג.

העונה המתאימה: נובמבר עד אפריל למזג אוויר יבש, מאי עד אוקטובר לעונת קינון הצבים.

רמת קושי: קלה עד בינונית.

18. מסלולי יום ליד הו צ'י מין סיטי ופן תייט

בדרום יש מספר הרים שמתאימים לטיול יום או לעצירה בדרך. הר צ'ואה צ'אן במחוז דונג נאי כולל מדרגות תלולות, פגודות, שביל עפר לפסגה ורכבל למי שרוצה לקצר. זהו מסלול בינוני ונגיש יחסית מהו צ'י מין סיטי.

הר דין ליד בה ריה וונג טאו ידוע בשבילי יער, נחלים כמו סואוי דה וסואוי טיין, מקדשים ותצפיות לכיוון החוף. הסימון אינו עקבי, ולכן כדאי לצאת עם מי שמכיר את הדרך.

הר טא קו במחוז בין תואן מתאים למטיילים שנעים בין הו צ'י מין סיטי, פן תייט ומואי נה. המסלול עולה דרך יער ומתחם מקדשים אל פגודת לין סון טרואונג תו ופסל הבודהה השוכב. גם כאן יש רכבל למסלול קל יותר.

מבט אווירי על פסל הבודהה ומתחם הפגודה בפסגת הר בה דןהר בה דן הוא הגבוה בדרום, ואליו אפשר לעלות ברגל או ברכבל.

מיקום: מחוזות דונג נאי, בה ריה וונג טאו ובין תואן.

העונה המתאימה: דצמבר עד אפריל.

רמת קושי: קלה עד בינונית.

איך לבחור טרק בווייטנאם

בחרו קודם אזור ועונה, ורק אחר כך יעד. בצפון, מרץ עד מאי וספטמבר עד נובמבר נוחים לרוב. במרכז, העונה היבשה משתנה בין החוף לרמות, ובפונג נה טיולי מערות רבים פועלים מדצמבר עד אוגוסט. בדרום, דצמבר עד אפריל בדרך כלל יבשים ונוחים יותר.

בדקו את משך ההליכה בפועל, העלייה המצטברת, סוג הקרקע, מרחק מנקודת חילוץ והאם נדרש אישור. "קל" ביום יבש עלול להפוך למסלול בוצי וקשה לאחר גשם. באזורים מרוחקים או סמוכי גבול אל תניחו שאפשר לצאת עצמאית.

ציוד ובטיחות

  • נעלי הליכה עם אחיזה שכבר נוסו
  • מעיל גשם קל ושכבה חמה לגובה
  • מים, מלחים וחטיפים
  • כובע, קרם הגנה ודוחה חרקים
  • מפה לא מקוונת, סוללה ניידת ופרטי המדריך
  • תיק יבש או כיסוי לציוד במסלולי מערות ונהרות

ספרו למקום הלינה או לאיש קשר לאן אתם יוצאים ומתי צפויה החזרה. אל תרדו מהשביל כדי לקצר ואל תבנו על קליטה סלולרית. במסלולי מערות, שחייה, גלישת חבלים או חציות נהר השתמשו רק במפעיל מורשה ובציוד שסופק ונבדק.

שאלות נפוצות

01

איפה הטרק הטוב ביותר בווייטנאם למתחילים?

מאי צ'או, פו לואונג והקטע בין לאו צ'אי לטא ואן בעמק מואונג הואה מציעים הליכות נגישות ולינה נוחה. בחרו מסלול קצר ביום הראשון והתאימו אותו למזג האוויר.

02

האם צריך מדריך לטרקים בווייטנאם?

לא בכל מסלול, אך בפסגות, באזורים סמוכי גבול, בשבילים שקשה לנווט בהם ובטיולי מערות בפונג נה מדריך ולעיתים גם אישור הם חובה או בחירה בטיחותית חיונית.

03

מתי כדאי לצאת לטרק בצפון וייטנאם?

מרץ עד מאי וספטמבר עד נובמבר הם לרוב החלונות הנוחים ביותר. למסלולי "ציד עננים" עשויים להתאים גם חודשי החורף, אך בפסגות קר מאוד והראות אינה מובטחת.

04

איזה מסלול מתאים למי שאוהב מערות?

טיול מערות בפונג נה הוא הבחירה הברורה. טו לאן, האנג פיגמי, מערות טייגר והאנג אן משלבים ג'ונגל ומערות ברמות קושי שונות.

05

האם אפשר לטפס לפאנסיפאן ביום אחד?

מטיילים בכושר טוב יכולים לעלות ביום ארוך במסלול מתאים ועם מדריך כנדרש. לרבים עדיף לפרוס את הטרק על יומיים או לעלות ברגל ולרדת ברכבל.

06

מהו הטרק הקשה ביותר ברשימה?

טא סואה, פאנסיפאן, נגוק לין וטא נאנג פאן דונג הם בין האפשרויות התובעניות. בפונג נה, משלחות מערות ברמה גבוהה מוסיפות שחייה, חציות נהר וגלישת חבלים ולכן דורשות התאמה מדויקת לכושר ולניסיון.