גיל השתייה בווייטנאם וחוקי אלכוהול

גיל השתייה החוקי בווייטנאם הוא 18, למקומיים ולתיירים ובכל סוגי האלכוהול. בפועל בדיקות גיל אינן שכיחות בדוכני רחוב, אך מועדונים וברים מסוימים מבקשים תעודה. הכלל שמסבך תיירים באמת הוא נהיגה: בווייטנאם חל איסור על נהיגה עם אלכוהול בגוף.

מה חשוב לדעת לפני שמזמינים משקה?

• גיל השתייה החוקי הוא 18, גם לקנייה בחנות וגם להזמנה בבר.
• בדוכני בירה מקומיים כמעט שלא בודקים גיל, אך מועדונים וברים גדולים בהחלט עשויים לבקש תעודה.
• לנהיגה יש מדיניות של אפס אלכוהול. הכלל חל גם על רכב וגם על אופנוע.
• Grab או מונית הם פתרון זול ופשוט בהרבה מקנס, החרמת רכב או תאונה.
• אלכוהול זמין כמעט בכל מקום, מבירת רחוב זולה ועד קוקטיילים ברופטופ.
• האנוי וסייגון מציעות את חיי הלילה העמוסים ביותר, ואילו במרכז וייטנאם הערבים בדרך כלל רגועים יותר.

מה אומר החוק?

אסור למכור או לספק בירה, יין או משקה חריף למי שטרם מלאו לו 18. עסק רשאי לבקש הוכחת גיל ועלול להיקנס אם מכר לקטין. החוק חל גם על תיירים, ולכן מי שנראה צעיר צריך לשאת צילום דרכון או מסמך מתאים לפי דרישת המקום.

אכיפה משתנה בין דוכן מקומי למועדון גדול. העובדה שלא ביקשו תעודה אינה משנה את הגיל החוקי.

הכלל מעוגן בחוק הווייטנאמי למניעה ולצמצום נזקי אלכוהול, שנכנס לתוקף בינואר 2020. הוא אינו מבדיל בין בירה, יין ומשקאות חריפים, ואינו מעניק לתיירים פטור. מוכר רשאי לבקש הוכחת גיל כאשר הגיל אינו ברור. קנסות שדווחו לעסקים שמכרו לקטינים נעים בערך בין 500,000 ל-3 מיליון דונג, וגם קטינים ששותים עלולים להיקנס. הסכומים עשויים להתעדכן, ולכן אין לראות בהם מחירון משפטי עדכני.

למטיילים מבוגרים הסיכוי להיתקל בבעיה סביב הגיל נמוך. עדיין כדאי להחזיק בטלפון צילום ברור של הדרכון, במיוחד אם יוצאים למועדון. אין צורך להסתובב בערב עם הדרכון המקורי אם מקום הלינה יכול לשמור עליו בבטחה.

אפס אלכוהול בנהיגה

הסכומים משקפים את המידע שהיה במקור בעת הכתיבה ועלולים להשתנות. הכלל המעשי לתיירים אינו משתנה: אחרי שתייה לא נוהגים ולא רוכבים.

אין "בירה אחת מותרת". אם אתם נוהגים ברכב או רוכבים על אופנוע, כל ריכוז אלכוהול שנמדד עלול להוביל לעונש. קיימות בדיקות נשיפה בכבישים, והקנסות והסנקציות יכולים להיות משמעותיים.

החמרת הענישה שנכנסה לתוקף ב-2025 לא שינתה רק את גובה הקנס. ברמות הגבוהות אפשר לאבד את רישיון הנהיגה לתקופה ממושכת, והרכב עשוי להיתפס. נהגים זרים כפופים לאותם כללים כמו נהגים מקומיים. גם אם רישיון הנהיגה הבינלאומי שלכם תקף, הוא אינו מגן מפני עבירת אלכוהול.

מחסומי בדיקת נשיפה פועלים גם בשעות הלילה ובסופי שבוע. החלוקה לרמות בטבלה קובעת את חומרת העונש, לא אם הייתה עבירה. כבר ברמה הנמוכה ביותר קיימת הפרה.

הפתרון פשוט: אם שותים, מזמינים Grab או מונית ומשאירים את האופנוע במקום בטוח. אין לנסות לחשב זמן פיכחון לפי תחושה.

בערים הגדולות אפליקציית Grab פועלת באנגלית ומציגה מחיר מראש. נסיעה קצרה עולה בדרך כלל שבריר מהקנס הנמוך ביותר. אם אתם באזור שבו אין Grab, בקשו מהבר או ממקום הלינה להזמין נהג. אל תעלו מאחורי רוכב ששתה רק משום שהוא אומר שהוא מרגיש בסדר.

איפה קונים וכמה זה עולה?

אלכוהול נמכר בחנויות נוחות, סופרמרקטים, מסעדות, ברים ומבשלות. Bia Hoi יכולה לעלות בערך 5,000 עד 20,000 דונג לכוס, ובירה מקומית בבקבוק או פחית עולה לרוב יותר. קוקטייל ברופטופ יכול לעלות 150,000 דונג ומעלה.

המחירים משתנים לפי עיר ומיסוי. לפני הזמנה בבר תיירותי בודקים אם מס ושירות כלולים.

מותגים מקומיים נפוצים הם Bia Saigon, ‏333, ‏Bia Hanoi ו-Huda. בחנות פחית או בקבוק מקומיים עולים לעיתים כ-14,000 עד 20,000 דונג, ובבר המחיר גבוה יותר. יין, בירה מיובאת וקוקטיילים יקרים משמעותית, במיוחד במלונות וברופטופים עם נוף.

אין בווייטנאם שעת סגירה ארצית אחת למכירת אלכוהול. בפועל אפשר לקנות כל עוד העסק פתוח, אך רשות מקומית רשאית לקבוע מגבלות משלה. מי שמכניס אלכוהול מחו"ל צריך לבדוק מראש את מכסת הדיוטי פרי העדכנית מול המכס הווייטנאמי, במיוחד כשמדובר במשקאות חזקים.

שתייה במרחב הציבורי

שתייה במסעדה, בר או דוכן מורשה היא רגילה. החוק מגביל שתייה במקומות כמו מוסדות חינוך, מתקני בריאות, משרדי ממשלה ומקומות ציבוריים מסוימים בזמן פעילותם. שכרות שמובילה להפרעה, אלימות או נזק יכולה להביא להתערבות המשטרה.

שתייה משותפת היא חלק מהתרבות המקומית. בערב תראו קבוצות יושבות על כיסאות פלסטיק נמוכים, חולקות אוכל ומרימות כוס יחד בקריאה "מוט, האי, בה, יו", כלומר אחת, שתיים, שלוש, לחיים. במזג האוויר החם מקובל להוסיף קרח לבירה. אם מציעים לכם עוד סיבוב, מותר בהחלט לסרב בנימוס או לעבור למים. האירוח יכול להיות נדיב, והכוס מתמלאת מהר יותר מכפי שנדמה.

התנהגו כפי שהייתם מתנהגים במקום ציבורי בישראל: שתייה רגועה מקובלת, התנהגות מסוכנת או פוגענית אינה.

חיי לילה לפי עיר

האנוי

Ta Hien ורחובות הבירה ברובע העתיק מתאימים ל-Bia Hoi ולאווירת רחוב. העיר נרגעת מוקדם יותר מסייגון, וחלק מהמקומות כפופים לשעות מקומיות.

השיא ברחוב מגיע בדרך כלל אחרי 21:00. מי שמעדיף ערב רגוע יכול לעבור כמה רחובות לכיוון אגם Hoan Kiem ולמצוא ברי קראפט וברים קטנים בסגנון speakeasy. כדאי להתחיל מוקדם, משום שהאנוי נסגרת מוקדם יותר מהו צ'י מין סיטי.

הו צ'י מין סיטי

Bui Vien מציעה רחוב תרמילאים רועש, ובמחוז 1 יש רופטופים ומועדונים. זו העיר עם המבחר הרחב והלילות המאוחרים ביותר.

רחוב בוי ויין מלא אורות ניאון, מוזיקה, מופעי רחוב ומשקאות זולים. הוא מתאים למי שמחפש אנרגיה והמולה, פחות למי שרוצה שיחה שקטה. רופטופים ברובע 1 מציעים חוויה מלוטשת יותר, נוף לקו הרקיע ומחירים גבוהים בהתאם.

דה נאנג

ברים באזור An Thuong, ליד My Khe ועל גדת הנהר. האווירה רגועה יותר מסייגון.

דה נאנג היא קודם כול עיר חוף, ולכן הערב כאן נינוח יותר. אפשר להתחיל בשקיעה ליד My Khe, להמשיך לבר קוקטיילים ב-An Thuong ולסיים ליד נהר Han. המבחר קטן מזה של סייגון, אך נעים ונגיש.

הוי אן

ברים ליד הנהר וב-An Bang מתמקדים באווירה, פנסים ושקיעה יותר מאשר במועדונים.

בעיר העתיקה הערב יפה במיוחד כשהפנסים נדלקים לאורך נהר Thu Bon. מי שמחפש בר חוף יעדיף לצאת ל-An Bang. רוב המקומות אינם בנויים למסיבה עד הבוקר, וזה בדיוק הקסם עבור מטיילים שרוצים ערב רגוע אחרי יום טיול.

נה טראנג ופו קווק

נה טראנג מציעה מועדוני חוף ומבשלות, ופו קווק מתאימה לברי שקיעה ושוק הלילה.

בנה טראנג מוקדי הבילוי מרוכזים לאורך Tran Phu, כך שקל לשלב חוף, ארוחה ומועדון בלי נסיעות ארוכות. בפו קווק הדגש הוא על שקיעה בחוף המערבי, קוקטייל ליד הים ומשקה בשוק הלילה, ופחות על מועדונים גדולים.

פונג נה

חיי הלילה רגועים. אחרי יום במערות פונג נה רוב המטיילים מסתפקים בבירה במסעדה או בהומסטיי והולכים לישון מוקדם לפני הטרק.

פונג נה אינה מנסה להתחרות בחיי הלילה של האנוי או סייגון. הקסם שלה הוא בירה קרה במרפסת, שיחה עם מטיילים שחזרו מסיור במערות ותכנון ההרפתקה של מחר. מי שמגיע בשביל טיול בפונג נה בדרך כלל מגלה שלילה מוקדם הוא יתרון, לא חיסרון.

כללי בטיחות

שתו מים ואכלו, אל תשאירו משקה ללא השגחה ואל תקבלו אלכוהול ביתי ממקור לא מוכר. עקבו אחרי החשבון ושמרו על הקבוצה. אם מישהו אינו מגיב כרגיל, פנו לעזרה רפואית ולא משאירים אותו לבד.

אלכוהול אורז ביתי עשוי להיות חזק בהרבה ממה שמספרים לכם, ולעיתים אין דרך לדעת מה מקורו או מה אחוז האלכוהול. העדיפו בקבוק סגור או מקום מוכר. שמרו את הטלפון טעון, ודאו שלכולם יש כתובת של מקום הלינה וקבעו מראש כיצד חוזרים.

חוקים וסכומי קנסות עשויים להשתנות. כאשר העניין חשוב, בודקים מקור ממשלתי או שואלים את מקום הלינה.