שייט בסייגון בדולר אחד: המעבורת העירונית על הנהר

בכל לובי של מלון במחוז 1 בהו צ'י מין עומד אותו מתקן עם עלונים מנוילנים: שייט שקיעה, 45 דקות, קוקטייל כלול, 25 דולר. שייט ארוחת ערב עם מוזיקה חיה, 40 דולר. אבל שייט בסייגון לא חייב לעלות ככה. על כל העלונים אותה תמונה, זוג על הסיפון שמאושר מכוס יין.

עברתי ליד העלונים האלה ארבעה ימים, ואז, ביום שישי בערב ביוני, שילמתי 15,000 דונג ועליתי על סירה ששטה במעלה חלק גדול מאותו נהר. זה בערך 57 סנט אמריקאי. שנינו, הלוך וחזור, ארבעה כרטיסים, 60,000 דונג בסך הכול. בערך דולר וחמישה עשר סנט לאדם, על שעה ורבע על נהר סייגון בשקיעה.

אני ממליץ לוותר על שייט ארוחת הערב היוקרתי ב-40 דולר? ממש לא. אם אתם יכולים להרשות לעצמכם, לכו על זה, זה שווה כל שקל. אני לקחתי את המעבורת כי טיילתי בתקציב צפוף, עם כמעט שלושה שבועות לעבור את וייטנאם מדרום לצפון, אז הייתי צריך לחשב כל הוצאה. זה לא קמצנות: כבר הזמנתי שייט יוקרה במפרץ הלונג לשבועיים אחרי זה, אז לא היה הרבה היגיון לשפוך כסף על ארוחה בסירה בסייגון כשאפשר לראות את כל העיקר בחלק הארבעים מהמחיר.

ה-Saigon Waterbus הוא מעבורת ציבורית לנוסעים יומיומיים, והוא לא מעמיד פנים שהוא משהו אחר. אין מדריך, אין שתייה, אין צלם. בדיוק בגלל זה זה עובד.

בקצרה

• מחיר: 15,000 דונג לאדם לכיוון, 30,000 דונג הלוך וחזור (1.15 דולר)
• יוצא מ: מזח באך דאנג (Bach Dang), רחוב Ton Duc Thang 10B, מחוז 1, הליכה של 500 מטר ממדרחוב נגוין הואה
• מה אנחנו עשינו: יציאה ב-18:10 לבין אן, 22 דקות על המים, חזרה ב-19:03, בבאך דאנג ב-19:25
• היציאה הכי טובה: זו שיוצאת 30 עד 45 דקות לפני השקיעה, כלומר בסייגון בין 17:00 ל-17:45 כל השנה
• איפה מזמינים: ב-saigonwaterbus.com או בקופה במזח
• הטעות היחידה שחייבים להימנע ממנה: להזמין כיוון אחד ולשכוח את השני

מה זה בעצם המעבורת על נהר סייגון

בפנים יש מיזוג ומושבים מרופדים בשורות של שלושה, אבל המקום הכי טוב הוא האזור הפתוח מאחור.

תחבורה ציבורית עם נוף מוגזם לגמרי. העירייה השיקה אותה בנובמבר 2017 כקו 1, כ-11 קילומטר במעלה נהר סייגון, ממזח באך דאנג בלב מחוז 1 ועד לין דונג (Linh Dong) שבת'ו דוק.

היא נבנתה בשביל מי שנוסע לעבודה, ורוב הנוסעים עדיין כאלה. לצדם יש יותר ויותר אנשים כמוני, שהבינו שהסירה הכי זולה על הנהר עוברת מול אותו קו רקיע כמו היקרות. בהפלגה שלנו אולי שליש היו תיירים, והשאר אנשים בדרך הביתה עם שקיות קניות בין הרגליים.

היום יש שמונה מזחים: Bach Dang, Thu Thiem, Ba Son, Binh An, Thao Dien, Thanh Da, Hiep Binh Chanh ו-Linh Dong. בא סון ות'או דיין הם החדשים, ושניהם צמודים לתחנת מטרו. אם אתם ישנים מחוץ למרכז, זה הדבר הכי שימושי במערכת כולה.

כמה זה עולה, וכמה עולה הסירה שלידה

נסיעה אחת עולה 15,000 דונג. כל כיוון הוא כרטיס נפרד, אז הלוך וחזור זה 30,000 דונג לאדם. שנינו, שני הכיוונים: 60,000 דונג, בכרטיס אשראי באונליין.

סירות התיירים יוצאות מאותו מזח. שייט של שעה על הנהר עולה בסביבות 12.50 דולר לאדם, ושייט עם ארוחת ערב מתחיל משם ומעלה. ה-Art Cruise יוצא לשייט של 45 דקות כל שעה החל מ-16:00.

הסירות האלה נותנות דברים שהמעבורת לא נותנת. אף אחד לא יגיש לכם קוקטייל ואין הסבר על מה שרואים. יש נהר, בריזה, ובערך עשירית מהחשבון.

נוסעים בחינם: בני 70 ומעלה, תינוקות עד גיל שנה, אנשים עם מוגבלות וותיקי מלחמה. אם באתם בקטנוע, חניה בבאך דאנג עולה 10,000 דונג.

לוח הזמנים, והמלכודת בסוף הקו

בהלוך שבו בצד שמאל, צד העיר, משם רואים את ביטקסקו ואחר כך את לנדמרק 81.

זה החלק שרוב המדריכים מדלגים עליו, והוא החלק שיהרוס לכם את הערב אם תטעו בו.

יש בערך עשרים הפלגות ביום לכל כיוון. הסירה הראשונה יוצאת מבאך דאנג באמצע הבוקר, והאחרונה חוזרת לעיר מאוחר בערב, ובסופי שבוע ובחגים עוד יותר מאוחר, כשמוסיפים הפלגות. שעות הפעילות הרשמיות הן 7:00 עד 21:00 בימים שני עד שישי, ו-7:00 עד 23:00 בסופי שבוע ובחגים, לפי לוח הזמנים שבתוקף מ-1 באפריל 2026.

הבעיה היא שרוב ההפלגות משרתות רק את חמשת המזחים הראשונים. רק מעט סירות ביום עושות את כל 52 הדקות עד לין דונג, סוף הקו, והפער ביניהן יכול להגיע לשעתיים או שלוש.

מי שמגיע ללין דונג סתם ככה ומפספס את החזרה, נתקע על מזח פרברי בת'ו דוק עם בית קפה, חניון והמתנה ארוכה. גראב חזרה למחוז 1 יעלה לכם פי שש או שבע ממה שחסכתם על הכרטיס.

תבדקו את הפלגת החזרה לפני שקונים את ההלוך. לפני, לא אחרי. לוח הזמנים גם משתנה, אז באותו יום תבדקו באתר או תתקשרו ל-1900 63 68 30, ואל תסמכו על שום בלוג, כולל זה.

צאו 30 עד 45 דקות לפני השקיעה, ותקבלו שעת זהב בהלוך וקו רקיע מואר בחזור.

באיזו תחנה לרדת?

בין אן (Binh An) היא נקודת האיזון, ולשם נסענו. 22 דקות הפלגה, מספיק כדי לראות את כל הרצף של הנהר וקצר מספיק כדי שסירה חוזרת תגיע תוך חצי שעה. יש במזח בית קפה ובאמת לא הרבה מעבר לזה, וזה בסדר גמור כשהסירה היא העיקר.

ת'או דיין (Thao Dien), עוד כמה דקות הלאה, עדיפה אם אתם באמת רוצים לרדת ולעשות משהו. יורדים ליד קניון Vincom Mega Mall ותחנת מטרו, ברובע של הזרים, שבו הקפה עולה במחירים של תל אביב. אוכלים, וחוזרים במטרו במקום לשוט שוב אחורה.

בא סון (Ba Son) היא הגרסה של עשר דקות למי שממהר. מקבלים את הקטע הכי יפה של הנהר, זה עם הגשר והמגדלים, ויורדים ליד תחנת מטרו במרכז.

תאן דה (Thanh Da), ארבעים דקות, היא ממש עיר אחרת: חצי אי נמוך וירוק עם מסעדות פירות ים על הנהר, שכמעט אף אחד בו לא מדבר אנגלית והמחירים יורדים בהתאם. שווה רק אם כבר בדקתם את הסירה חזרה.

לין דונג (Linh Dong) היא סוף הקו, ואני לא הייתי טורח, אלא אם אתם מהסוג שחייב לסגור את כל הקו. זו ת'ו דוק המגורית, והנוף מפסיק להיות מעניין עשרים דקות לפני שמגיעים.

איך מזמינים כרטיס

מתחילים באתר הרשמי של Saigon Waterbus ועוברים משם לקישור ההזמנה, או שואלים בקופה.

• בוחרים תאריך, מזח יציאה ומזח יעד.
• בודקים שיש חזרה מתאימה לפני שמשלמים על ההלוך.
• קונים כל נסיעה שצריך ומוודאים שכל הנוסעים כלולים.
• שומרים את אישור ההזמנה ואת קוד הכרטיס גם במצב לא מקוון.
• קוראים את תנאי העלייה, השינוי והביטול שמופיעים בהזמנה.

תגיעו למזח לפחות 20 עד 30 דקות מראש כמרווח ביטחון, ותכבדו שעת התייצבות מוקדמת יותר אם היא מודפסת על הכרטיס. בערבים עמוסים או בחגים, תזמינו מראש ואל תסמכו על מקום בקופה.

כרטיס להפלגה אחת הוא לא כרטיסייה חופשית. אל תניחו שאפשר להישאר על הסירה לחזרה או לרדת בכמה מזחים על אותו כרטיס.

איך זה מרגיש: שייט בסייגון על המעבורת

הסירות הן קטמרנים נמוכים ורחבים, ממוזגים מבפנים, עם מושבים מרופדים בשורות של שלושה, שירותים ווייפיי שקיים בערך כמו שווייפיי של מלון קיים. קצת יותר משישים מקומות. מאחור יש אזור פתוח שכל מי שמתחת לגיל שלושים וחמש עובר אליו מיד כדי לצלם, ואני בראשם.

עשר הדקות הראשונות מבאך דאנג הן החלק הכי טוב. עוברים מתחת לגשר בא סון, עם המגדלים החדשים של ת'ו ת'יאם מצד אחד והעיר הישנה מהצד השני, וכל קו הרקיע נשאר מאחוריכם כשמתרחקים. בהלוך תשבו בצד שמאל: זה צד העיר, שם נמצאים מגדל ביטקסקו ואחר כך לנדמרק 81.

ואז הנהר מתרחב וסייגון של הגלויות נעלמת. דוברות חלודות ששוקעות עמוק במים. מספנות. חורשות של דקלי נִיפָּה על הגדה ומאחוריהן בתים עם גגות פח, כמה מאות מטרים ממגדלי דירות שנמכרים במיליון דולר. הניגוד הזה הוא הסיבה האמיתית לעשות את זה במקום שייט שמסתובב רק בקטע היפה.

בערך בדקה השתים עשרה אני זוכר שחשבתי שהחלק הטוב נגמר, כי בשלב הזה יש רק מים חומים ומחסנים. ואז השמש ירדה, בערך עשר דקות אחרי היציאה, וכל הנהר הפך כתום ואז ורוד, ושמתי את הטלפון בכיס. נכנסנו לבין אן באור האחרון, והמגדלים נדלקו מאחורינו.

הדרך חזרה הייתה טיול אחר לגמרי. חושך מלא ב-19:03, כל העיר מוארת בהתקרבות, ביטקסקו ולנדמרק 81 מחליפים צבעים מעל המים. אותו מחיר. אם כבר, נסיעה טובה יותר.

השקיעה היא הזמן הכי טוב למעבורת

סייגון קרובה מספיק לקו המשווה כך ששעת השקיעה כמעט לא זזה לאורך השנה. המוקדמת ביותר בסביבות 17:28 באמצע נובמבר, המאוחרת ביותר בערך 18:17 ב-21 ביוני. אז אין עונה לתכנן סביבה, רק חלון זמן.

קחו סירה שיוצאת 30 עד 45 דקות לפני. בהלוך מקבלים את שעת הזהב ובחזור את קו הרקיע המואר, באותם 15,000 דונג של ההפלגה של 11:00, זו שבה יושבים מאחורי זכוכית מסנוורת ושואלים את עצמכם למה עשיתם את זה.

הפלגות הערב של סוף השבוע נמכרות עד הסוף, ואלה של השקיעה נגמרות ראשונות. אם אתם הולכים ביום שישי או בשבת, תזמינו בבוקר.

הטעות שלנו: לישון רחוק מהמרכז

זה עלה לנו יותר מכל הסירות, הקפה וכרטיסי המוזיאונים בטיול ביחד, וזה הדבר היחיד שהייתי באמת משנה.

הזמנו לינה הרבה מחוץ למרכז כי היה זול יותר. חדר גדול יותר, רחוב שקט יותר, חיסכון של אולי 200,000 עד 250,000 דונג ללילה לעומת משהו דומה במחוז 1. בגיליון האקסל זה נראה כמו המהלך החכם.

ואז כל דבר שרצינו לעשות הפך לנסיעת גראב. מונית מצד אחד של הו צ'י מין לצד השני עולה בין 60,000 ל-150,000 דונג, לפי המרחק ולפי אם יורד גשם, ולקחנו לפחות שתיים ביום, לפעמים ארבע. נגיד 200,000 עד 400,000 דונג ביום שהלכו ישר חזרה, ועוד ארבעים דקות בפקקים לכל כיוון.

הכסף היה ההפסד הקטן. הנזק האמיתי היה מה שזה עשה להתנהגות שלנו. כשקפה אומר 25 דקות נסיעה ו-80,000 דונג, לא יוצאים לקפה. נשארים בחדר וגוללים. ויתרנו על דברים שטסנו במיוחד כדי לראות, כי ליציאה מהחדר היה תג מחיר, ועל זה אין החזר.

תישנו במחוז 1 או בשוליים שלו שאפשר ללכת מהם ברגל, ורוב הערבים מתחילים מאפס. פותחים את הדלת וכבר נמצאים בעיר. החדר יהיה קטן יותר ויעלה 300,000 דונג יותר, ועדיין תוציאו פחות עד סוף השבוע.

אם מחירי המרכז באמת לא מתאימים, הפשרה היא לישון ליד תחנת מטרו או מזח של המעבורת, ולא סתם במקום זול. בת'או דיין ובבא סון יש את שניהם. נסיעה במטרו עולה 7,000 עד 20,000 דונג, עם כרטיס יומי ב-40,000 דונג וכרטיס לשלושה ימים ב-90,000 דונג, לעומת בערך 100,000 על אותה נסיעה ברכב. מטרו לת'או דיין, ארוחת ערב, סירה חזרה לעיר בדמדומים. ערב שלם של תחבורה בפחות משני דולר.

כמה דברים קטנים שכדאי לדעת

תביאו שטרות קטנים. בתי הקפה במזח ומוכרי השתייה סביב באך דאנג לא ישמחו לראות שטר של 500,000, ובסכומים כאלה מזומן עדיין מהיר יותר מכרטיס.

על הסירה אף אחד לא מסביר כלום. אין קריינות, אין מפה על הקיר, אין שום מדריך. אם אתם רוצים לדעת מה אתם רואים, תקראו לפני, כי אתם באוטובוס, ואוטובוס לא נותן הקשר.

גשם משנה הכול. עונת הגשמים נמשכת ממאי עד אוקטובר, ומבול של אחר הצהריים סוגר את הסיפון האחורי ומערפל את החלונות, ואז שילמתם 15,000 דונג כדי לשבת בחדר לח ולהסתכל על אפור. תבדקו את השמיים שעה לפני.

אי אפשר להישאר על הסירה ולחזור ישר. בתחנה הסופית כולם יורדים, אז החזרה היא כרטיס נפרד בהפלגה נפרדת, ולכן לוח הזמנים חשוב כל כך.

אם אתם מצלמים מהסיפון האחורי, תשימו רצועה לטלפון. הרוח שם חזקה יותר ממה שנראה, והנהר לא מחזיר כלום.