הואה לו בנין בין: מדריך לבירה העתיקה

תוכן עניינים
ההיסטוריה של הואה לו
מה רואים בבירה העתיקה?
מה כדאי לדעת מתוך חוויות המבקרים?
למי הביקור מתאים?
מתי לבקר?
איך מגיעים מהאנוי ומנין בין?

הואה לו הייתה בירת וייטנאם במאה העשירית, לפני שהבירה הועברה לתאנג לונג, האנוי של ימינו. האתר ההיסטורי נמצא בנין בין וכולל מקדשים המוקדשים למלכי שושלות דין ולה, לצד נוף של צוקי גיר ושדות.

זהו אתר קומפקטי שמתאים לביקור של שעה עד שעתיים, בעיקר למי שמתעניינים בהיסטוריה. מומלץ לשלב אותו עם טראנג אן, טאם קוק או מערת מואה ולא לנסוע מהאנוי רק עבורו.

הדעות על הואה לו שונות מאוד, ובדרך כלל ההבדל נובע מהציפיות. מי שמדמיינים ארמון ענק עלולים להתאכזב; מי שמגיעים בשביל ההיסטוריה, הגילופים והנוף יכולים ליהנות מאוד. קצת רקע לפני הביקור עושה כאן הבדל גדול. בלעדיו קל לראות רק כמה מבנים ישנים, בלי להבין מדוע המקום חשוב.

גשר האבן של הואה לו עם מקדש והרי גיר ברקעהואה לו הייתה בירת וייטנאם במאה העשירית, לפני המעבר להאנוי.

ההיסטוריה של הואה לו

בשנת 968 איחד דין בו לין את הארץ לאחר תקופה של מאבקים בין שליטים מקומיים, והקים את ממלכת דאי קו וייט. הוא בחר בהואה לו כבירה: הרי הגיר שהקיפו אותה סיפקו הגנה טבעית, והנהרות סייעו לתנועה ולקשר עם הסביבה. הנוף שמרשים היום את המטיילים היה אז חלק משיקול ביטחוני מעשי.

הואה לו שימשה מרכז שלטוני במשך קצת יותר מארבעה עשורים, בתקופות שושלות דין, לה המוקדמת ותחילת שושלת לי. בשנת 1010 העביר המלך לי תאי טו את הבירה לתאנג לונג, האנוי של ימינו. המעבר סיים את תפקידה כבירה, אבל לא את חשיבותה ההיסטורית והדתית.

חשוב להבחין בין גילו של האתר לבין גיל המבנים: המקדשים הניצבים כאן היום אינם ארמונות שלמים ששרדו מהמאה העשירית. הם הוקמו ונבנו מחדש בתקופות מאוחרות יותר, ובמקדשים המרכזיים בולטים מבנים וגילופים מהמאה ה־17. הם מנציחים את המלכים ששלטו במקום, ונמצאים באזור שבו התקיימה הבירה הקדומה. ההבחנה הזו אינה מפחיתה מערכם; היא עוזרת להבין מה רואים.

מפת אתר הואה לו עם מקדשי דין טיין הואנג ולה דאי האןהמתחם קומפקטי, ושני המקדשים המרכזיים נמצאים במרחק הליכה קצר.

מה רואים בבירה העתיקה?

שתי העצירות המרכזיות הן מקדש דין טיין הואנג ומקדש לה דאי האן, הידוע גם כמקדש לה הואן. כדאי להתחיל בראשון ולהקדיש זמן לפרטים: עמודי האבן, הדרקונים המגולפים, הפסלים והאלמנטים הטקסיים בחצר ובתוך המבנה. בין העצים וההרים, המבנים נראים כחלק מהנוף ולא כמתחם מונומנטלי שמנותק ממנו.

מקדש לה דאי האן נמצא במרחק של כ־500 מטרים. הוא קטן יותר, אך גילופי העץ וההקשר ההיסטורי מצדיקים את ההליכה למי שמתעניינים באתר. שני המקדשים יחד נותנים תמונה טובה יותר מאשר כניסה חטופה למבנה אחד וחזרה לאוטובוס.

בסביבה נמצאת גם פגודת ניאט צ'ו, המזוהה עם עמוד אבן עתיק שעליו חקוק טקסט בודהיסטי. האווירה בה שקטה יותר, והיא מוסיפה לביקור זווית דתית לצד סיפור המלכים והשושלות.

שער אבן מגולף במקדש המלך דין טיין הואנגמקדש דין טיין הואנג מוקדש לקיסר הראשון של וייטנאם המאוחדת.

אם רוצים להוסיף נוף, אפשר להמשיך בנפרד לאזור מערת אם טיין, עם אגם מוקף מצוקי גיר ועלייה במדרגות למערה. יש להקצות לכך זמן נוסף ולבדוק את דרך ההגעה והכניסה, ולא להניח שהאגם והמערה כלולים בכרטיס למקדשים או נמצאים ממש מעבר לחצר. העלייה עשויה להיות מאמצת בחום, כך שכדאי להביא מים ולהתאים את הקצב.

שמרו את מיקום מתחם הואה לו במפה. בדקו שהיעד הוא הבירה העתיקה ולא מתחם הבילוי שנקרא העיר העתיקה הואה לו, שעליו נרחיב בהמשך.

מה כדאי לדעת מתוך חוויות המבקרים?

הנקודה שחוזרת בביקורות שסוכמו בכתבה האנגלית היא שהמתחם המרכזי קטן יחסית. אפשר לעבור בו בתוך כשעה, ולעיתים זה בדיוק מה שמתאים בין שתי עצירות באזור. מי שעושים עבורו נסיעה מיוחדת וארוכה עלולים להרגיש שלא היה מספיק מה לראות.

שלושת שערי הכניסה למקדש דין טיין הואנגמבנה שלושת השערים אופייני לאדריכלות הטקסית הווייטנאמית.

גם ההסברים במקום אינם תמיד מספקים למי שלא מכירים את התקופה. חלק מהמבקרים דיווחו שקודי המידע לא עבדו היטב בטלפון. לכן כדאי לקרוא מעט מראש, או לברר על הדרכה זמינה, במקום לבנות את כל הביקור על שילוט באנגלית.

המחיר שצוין בכתבה הוא 20,000 דונג למבוגר, אך יש לבדוק את התעריף העדכני לפני ההגעה. מחיר כניסה נמוך אינו אומר שהמקום יתאים לכל מטייל, ומצד שני אין צורך לצפות לארמון עצום כדי ליהנות משעה באתר היסטורי.

בכניסה ובאזורי החניה כדאי להיות ברורים לגבי התשלום. בביקורות מתוארים עסקים שהציעו חניה חינם ואז ציפו לרכישת משקה או ארוחה. בררו את התנאים לפני שעוצרים, וחפשו חניה מוסדרת ליד הכניסה במקום להרגיש מחויבים למסעדה הראשונה שמכוונת אתכם פנימה.

מחוץ לימים עמוסים, השקט הוא חלק מהקסם של המקום. אפשר להתעכב על גילוף, לעבור בין החצרות ולהביט בצוקי הגיר שמסביב. למי שמחפשים פעילות רציפה והרבה אטרקציות, אותו שקט עלול להרגיש כמו חוסר עניין.

רחבת הואה לו עם ביתן מסורתי והרי גירהרחבה מתמלאת בפסטיבל טרונג יין באביב, ובשאר השנה היא שקטה.

למי הביקור מתאים?

אם אתם מטיילים בנין בין במשך יומיים או יותר ומתעניינים בהיסטוריה, הואה לו היא עצירה הגיונית. היא מאפשרת להבין משהו על ראשית השלטון הווייטנאמי העצמאי ולהוסיף הקשר למסלול שרובו נופים ושיט.

לעומת זאת, אם עומד לרשותכם יום אחד בלבד והעדיפות היא טבע, ייתכן שעדיף להקדיש יותר זמן לשיט ולתצפיות. אפשר לשלב את המקדשים ביום טיול, אבל אין צורך לדחוס אותם רק מפני שהם מופיעים בכל מסלול קבוצתי. גם פארק הציפורים תונג נאם הוא אפשרות נוספת באזור, בהתאם לזמן ולהעדפות שלכם.

השאלה היא לא אם הואה לו "חובה", אלא אם הסיפור של המקום מעניין אתכם. מי שנהנים לעמוד באתר היסטורי ולהבין מה התרחש בו ימצאו כאן יותר ממי שמחפשים עוד נקודת צילום מרשימה.

מתחם פגודת באי דין עם הרי גיר ברקעבאי דין נמצאת כעשר דקות נסיעה, ורוב המבקרים משלבים את השתיים.

מתי לבקר?

פברואר עד אפריל וספטמבר עד נובמבר הם בדרך כלל תקופות נוחות יחסית לטיול באזור. גם בעונות האלה כדאי לבדוק תחזית: יום חם ולח משנה את קצב ההליכה, ובגשם עדיף להצטייד בנעליים שאינן מחליקות.

פסטיבל הואה לו מתקיים בחודש השלישי של לוח השנה הירחי, ולכן התאריכים בלוח האזרחי משתנים משנה לשנה. אין לתכנן נסיעה לפי תאריך קבוע במרץ. בתקופת הפסטיבל נערכים טקסים ופעילויות תרבות, והמתחם עמוס בהרבה מהרגיל. זו הזדמנות למי שמעוניינים בחגיגה המקומית; מי שמחפשים שקט יעדיפו יום אחר. את התוכנית השנתית כדאי לבדוק באתר הרשמי של המתחם.

בשגרה, שעות הבוקר נוחות לצילום ולהליכה לפני החום. גם אחר הצהריים יכול להתאים, בתנאי שבודקים מראש את שעת הכניסה האחרונה ולא מגיעים סמוך לסגירה.

פנים מקדש בהואה לו עם פסלי בודהה מוזהבים ופרחי חרציתבפנים המקדשים אין צילום בחלק מהאולמות, וכדאי לשים לב לשילוט.

איך מגיעים מהאנוי ומנין בין?

מהאנוי נהוג לשלב את הואה לו ביום טיול באזור נין בין. מסלולים משולבים עשויים לכלול את המקדשים, שיט בטראנג אן ותצפית מואה. הכתבה מציינת הצעה סביב 45 דולר, אך המחיר משתנה לפי המפעיל והכלול בסיור. בדקו הסעות, ארוחה, כרטיסים וזמן בכל עצירה לפני שמזמינים.

לפי אומדני הנסיעה בכתבה, הדרך מהאנוי אורכת כשעתיים עד שעתיים וחצי באוטובוס, ולעיתים כשעה וחצי עד שעתיים ברכב פרטי בתנאים נוחים. עומס תנועה ואיסופים עשויים להאריך את הנסיעה. אפשר גם להגיע ברכבת לנין בין ולהמשיך במונית; תחנת הרכבת אינה בתוך אתר הואה לו.

ממקום לינה באזור נין בין אפשר להגיע במונית, ברכב עם נהג או באמצעות Grab, בהתאם לזמינות. רכיבה על אופנוע היא אפשרות למי שמורשים ומנוסים. בכתבה מופיע אומדן השכרה של 100,000 עד 150,000 דונג ליום, ונסיעה של כ־15 עד 20 דקות מנקודות יציאה מסוימות באזור. המרחק בפועל תלוי במיקום הלינה, ולכן כדאי לבדוק מסלול ולא להסתמך על זמן אחיד.

פגודה וייטנאמית מוארת בלילה במרכז העיר נין ביןהלינה בעיר נין בין נוחה יותר מהואה לו עצמה, שאין בה כמעט שירותים.

לפני שיוצאים באופנוע בדקו בלמים, מראות ואורות, ואל תוותרו על קסדה. אם אינכם רגילים לרכיבה בווייטנאם, נסיעה עם נהג חוסכת גם את ההתעסקות בחניה ומאפשרת ליהנות מהשדות בדרך.

שאלות נפוצות

01

האם הואה לו שווה ביקור?

כן, בעיקר למי שמתעניינים בהיסטוריה או כבר מטיילים בנין בין. מומלץ לשלב את האתר עם טראנג אן , טאם קוק או מערת מואה.

02

כמה זמן צריך להואה לו?

שעה עד שעתיים מספיקות בדרך כלל למקדשים המרכזיים ולהליכה במתחם.

03

איך מגיעים מנין בין?

אפשר להגיע באופנוע, מונית, Grab או נהג פרטי. הנסיעה קצרה יחסית, בהתאם למקום הלינה.

04

מה לובשים במקדשים?

מומלץ לכסות כתפיים וברכיים, לדבר בשקט ולכבד אזורים המיועדים לתפילה.

05

מתי כדאי להגיע?

בוקר מוקדם או אחר הצהריים נוחים יותר ופחות חמים. בתקופת פסטיבל הואה לו המקום עשוי להיות עמוס מאוד.

06

כמה עולה הכניסה ומהן שעות הפתיחה?

הנתונים שפורסמו בכתבה הם 20,000 דונג למבוגר, 10,000 דונג לילדים בגילי שש עד 15 וכניסה חינם לילדים מתחת לגיל שש. צוינו שעות שבע בבוקר עד חמש אחר הצהריים והדרכה קולית בתשלום של 50,000 דונג. יש לאמת תעריפים, זכאות והדרכה זמינה מול האתר לפני ההגעה, ולא להתייחס לנתונים האלה כמחירון עדכני ומובטח.

07

מה החשיבות ההיסטורית של הואה לו?

דין בו לין בחר בה כבירת ממלכת דאי קו וייט בשנת 968, לאחר איחוד הארץ. היא שימשה מרכז שלטוני בתקופות דין, לה המוקדמת ותחילת לי, עד העברת הבירה לתאנג לונג בשנת 1010. המקדשים הקיימים היום מנציחים את השליטים, אך אינם הארמונות המקוריים מהמאה העשירית.

08

אילו מקדשים כדאי לראות?

מקדש דין טיין הואנג ומקדש לה דאי האן הם העצירות המרכזיות, במרחק הליכה של כ־500 מטרים זה מזה. בפגודת ניאט צ'ו הסמוכה אפשר לראות עמוד אבן עתיק עם טקסט בודהיסטי. למערת אם טיין ולאגם שסביבה כדאי להקצות ביקור נוסף בנפרד.

09

האם אפשר לבקר בלילה?

המקדשים אינם יעד לבילוי לילי. אל תבלבלו בינם לבין העיר העתיקה הואה לו, מתחם אחר ליד אגם קי לאן באזור העירוני של נין בין, שבו יש תאורה ופעילות בערב. בכתבה מצוינות עבורו שעות חמש עד עשר בערב, כניסה חופשית ושיט בתשלום של 80,000 דונג, אך יש לבדוק את הפעילות והמחירים לתאריך הביקור.

10

איפה אפשר לאכול באזור?

בכתבה מוזכרים Chef Dung Restaurant, Forest Sunset Bar and Restaurant ו־Sun Mountain Bar כאפשרויות באזור. בדקו מיקום, תפריט ושעות פעילות לפני שנוסעים במיוחד. בסיורים רבים יש ארוחת צהריים כלולה. באזור החניה בררו את המחיר ואל תרגישו מחויבים להזמין ארוחה בגלל הכוונה לחניה.

11

איפה כדאי לצלם ואיך מתמצאים?

שערי המקדשים, עמודי הדרקונים וההרים ברקע הם נקודות טובות לצילום. אור הבוקר יכול להתאים במיוחד. האזור ההיסטורי הרחב גדול בהרבה ממסלול הביקור המרכזי, שאותו אפשר לעבור ברגל. השתמשו במפה למעבר בין המקדשים ולתכנון המשך לאם טיין, במקום להניח שכל האתרים סמוכים לאותה כניסה.

12

מה להביא ואיך לשלב את הביקור ביום טיול?

הביאו מים, הגנה מהשמש ונעליים נוחות, ולבשו בגדים שמכסים כתפיים וברכיים. כדאי לקרוא מעט על המקום מראש בגלל ההסברים המוגבלים. אפשר לשלב את המקדשים עם שיט או תצפית באזור, אבל להשאיר זמן לנסיעות ולהליכה ולא לדחוס כל אטרקציה אפשרית ליום אחד.