

מערות נראות ריקות, אך הן מאכלסות עולם חי שהתאים את עצמו לחושך, למעט מזון וללחות קבועה. מתחת לאבנים מסתתרים חרקים חיוורים, בבריכות שוחים דגים ללא עיניים ובסדקי התקרה ממתינים עכבישים. חלק מהיצורים חיים במערה כל חייהם, אחרים משתמשים בה למנוחה או לרבייה, ויש מינים שנכנסים רק במקרה.
ביולוגים מחלקים אותם בדרך כלל לשלוש קבוצות: שוכני מערות קבועים, מינים שמבלים במערה חלק ממחזור החיים, ומבקרים מזדמנים. ההבדל חשוב משום שלא כל עטלף או דוב שנמצא במערה הוא בעל חיים שהסתגל לחיים תת-קרקעיים.
האתגר הגדול הוא מזון. בחלק העמוק אין אור שמש וכמעט אין צמחים. השרשרת מתחילה בגואנו של עטלפים, לשלשת ציפורים, עלים שנסחפו בשיטפון או חרק שטעה בדרך. חיידקים ופטריות מפרקים את החומר, אחריהם מגיעים קרדיות, קפזנבאים, חלזונות וחיפושיות, ואז טורפים כמו עכבישים, פסאודו-עקרבים, מרבי רגליים, דגים וסלמנדרות. במערכת כה חסכונית, גם הפרעה קטנה מורגשת.
דג המערה המקסיקני איבד את עיניו לחלוטין באבולוציה.
| קבוצה | משמעות | דוגמאות |
Trogloxenes | משתמשים במערה אך יוצאים כדי לאכול | עטלפים, דובים וסיסים |
Troglophiles | יכולים לחיות במערה וגם מחוץ לה | צרצרי מערות, עכבישים וסלמנדרות מסוימות |
Troglobites | מבלים את כל חייהם מתחת לאדמה | דגי מערות עיוורים, Olm וחיפושיות מערות |
מינים שאינם קרובים זה לזה פיתחו שוב ושוב אותו מראה מערתי: גוף חיוור, עיניים מנוונות וחושים אחרים מחודדים. הטטרה המקסיקנית Astyanax mexicanus היא הדוגמה המפורסמת, משום שקיימות לה אוכלוסיות שטח עם עיניים ואוכלוסיות מערה כמעט עיוורות. הדגים מנווטים בעזרת ריח, מגע ושינויים בלחץ וברעידות המים. גם בנהרות התת-קרקעיים של וייטנאם תועדו דגים חיוורים, אך קשה לראותם בסיור רגיל.
רוב העטלפים אינם שוכני מערה קבועים. הם לנים מתחת לאדמה, יוצאים לאכול וחוזרים עם האנרגיה שמזינה את המערכת. הגואנו תומך בפטריות, חיידקים, תיקנים, חיפושיות ויצורים זעירים אחרים. מושבה גדולה נשמעת ומריחה עוד לפני שרואים אותה. אין להתקרב, להאיר זמן ממושך או לעמוד בנתיב התעופה.
העטלפים הם החוליה שמכניסה מזון למערכת האקולוגית של המערה.
ציפורים מסוימות מקננות בפתחי מערות ובחללים חשוכים ויוצאות החוצה כדי לצוד חרקים. חלק מן הסיסים משתמשים בנקישות אקולוקציה פשוטות כדי לנוע בחושך, יכולת נדירה אצל עופות. Hang En בווייטנאם מוכרת בזכות להקות כאלה. בדרום מזרח אסיה קיני סיסים קשורים גם לתעשיית קיני המאכל, אך לצופה במערה הם חשובים גם משום שנוצות, קליפות ביצים ולשלשת מזינים את עולם החי שמתחת.
דו-חי חיוור וארוך שחי במים התת-קרקעיים של סלובניה, קרואטיה וחלקים נוספים של האלפים הדינריים. יש לו זימים חיצוניים, עיניים מנוונות וחילוף חומרים איטי שמותאם לעולם עם מעט מזון. פרטים יכולים להגיע לכ-30 ס"מ. הכינוי הישן "דג אנושי" וסיפורי הדרקונים הקטנים מובנים כאשר מדמיינים יצור כזה נסחף החוצה ממעיין קארסטי לפני מאות שנים.
מין מימי חסר צבע, עם זימים חיצוניים אדומים וללא ראייה שימושית, שחי במי התהום של Edwards Plateau בטקסס. הוא מזיז את ראשו מצד לצד כדי לחוש תנועה ולמצוא טרף קטן. תפוצה כה מוגבלת הופכת אותו לפגיע במיוחד לזיהום, לשאיבת מים ולשינויים בזרימה.
האולם חי עד מאה שנה ויכול לשרוד שנים בלי מזון.
חלקם בונים רשת ואחרים צדים באופן פעיל. במערה הם נשענים על רעידות: חרק מזיז חוט או נוגע בסלע והעכביש מקבל מפה של הסביבה. עכביש הזאב של מערות Kaua'i בהוואי הוא דוגמה נדירה לטורף חסר עיניים שחי במספר קטן של צינורות לבה. בסון דונג התמונה מורכבת יותר, משום שבולענים מוארים יוצרים כתמי ג'ונגל בתוך מערכת המערה.
יצורים זעירים שנראים כמו עקרב בלי זנב. אלה עכבישנים, ורבים ממיני המערות איבדו עיניים. חלקם משתמשים בארס שבצבתות כדי להכניע טרף זעיר, אך אינם מסוכנים למבקרים. הם טורפים קרדיות וחרקים קטנים ומראים כמה חיים שלמים מתקיימים בקנה מידה של ציפורן בתוך סדק גיר אחד.
מינים מן הסוג Vietbocap תועדו במערכות מערה בווייטנאם, כולל באזור פונג נה. גופם קטן וחיוור והם קשורים לטווחים תת-קרקעיים מצומצמים מאוד. מקורות ישנים מכנים אותם לפעמים חסרי ארס, אך אין צורך להסתמך על ההכללה הזאת. הם נסתרים ואין לגעת בהם. העניין העיקרי הוא בידוד אבולוציוני ושימור, לא סכנה לתייר.
עכבישי המערות טווים רשתות בכניסות, שם עוברים חרקים.
רבות איבדו צבע, עיניים וכנפי תעופה והאריכו מחושים ורגליים. הן אוכלות פטריות, חיידקים, גואנו ושאריות אורגניות, ואז משמשות מזון לעכבישים, סלמנדרות ודגים. כל מערה מבודדת יכולה להתנהג כמו אי ולהכיל מין ייחודי, וזו אחת הסיבות שאזורי קארסט כמו פונג נה ממשיכים להניב תיעוד מדעי חדש.
סרטנים חיוורים שחיים במים תת-קרקעיים, במיוחד בדרום מזרח ארצות הברית. מחושים ארוכים וחילוף חומרים איטי עוזרים להם לחוש את הדרך ולחסוך אנרגיה כאשר מזון מגיע באופן לא סדיר. זיהום או שינוי במפלס מי תהום פוגעים בכל בית הגידול במהירות.
חיפושיות המערה מתמצאות בחושך מוחלט בעזרת מחושים ארוכים.
סרטנים מוארכים שחיים במערות חוף מוצפות, שבהן מי ים ומים מתוקים נפגשים בתוך גיר או סלע געשי. הם עיוורים, בעלי גוף מחולק להרבה פרקים ונראים מעט כמו מרבה רגליים ששוחה. חלקם ארסיים, תכונה נדירה אצל סרטנים שעוזרת ללכוד מזון בבריכה ענייה בטרף. כמעט כל המפגשים איתם שייכים לצלילת מערות ולמחקר, לא לתיירות רגילה.
חלזונות זעירים שניזונים מביופילם, שכבה דקה של חיידקים וחומר אורגני על סלע רטוב. חלזון מערת Tumbling Creek במיזורי הוא דוגמה מוכרת למין שתלוי במים נקיים ובבית גידול צר. יצורים כאלה מגיבים במהירות לשינוי באיכות מי התהום ולעיתים משמשים סימן מוקדם לנזק סביבתי.
דג נדיר שחי בבריכה אחת המוזנת מאקוויפר באזור Death Valley. המים חמים ודלים בחמצן, ומדף רדוד קטן משמש לרבייה. טווח טבעי של בריכה אחת ואוכלוסייה קטנה מאוד ממחישים עד כמה בית גידול תת-קרקעי יכול להיות פגיע לשינוי זעיר.
הרמיפדיה חיה במערות מוצפות ונחשבת לשריד אבולוציוני.
נחשי בואה במערות טרופיות יכולים לצוד עטלפים וסיסים ליד הפתח. מרבי רגליים נמצאים גבוה בשרשרת המזון של קהילות קטנות יותר. הם אינם תמיד שוכני מערה קבועים ונמצאים בדרך כלל באזורים שאליהם עדיין נכנס מזון מבחוץ, אך הם חלק חשוב מן המערכת.
בניו זילנד זחלים של יתוש פטריות מן המין Arachnocampa luminosa מפיקים אור כחול ירקרק כדי למשוך טרף. כל זחל תולה מן התקרה חוטי משי דביקים, וחרקים שנמשכים לאור נתפסים ונמשכים מעלה. התאורה הטבעית הפכה את מערות Waitomo לאתר מפורסם, אך השקט והחושך הם חלק מן התנאים שמאפשרים אותה.
יונקים גדולים משתמשים במערות כמחסה, למנוחה או לחיפוש מינרלים. דובים עשויים ללון או להמליט במאורה. במערת Kitum שבהר אלגון פילים נכנסים כדי לגרד בסיבים את הסלע העשיר בנתרן. גוף גדול דורש הרבה מזון, ולכן כמעט אין יונקים ענקיים שחיים עמוק במערה כל חייהם. הם משתמשים במרחב, אך אינם מותאמים לחושך כמו דגי מערות.
דג הדבילס הול חי בבריכה אחת בלבד בעולם והוא בסכנת הכחדה.
| בעל חיים | אזור מחיה | הסתגלות בולטת |
דג מערות עיוור | מערכות מים במקסיקו, וייטנאם, סין וארה"ב | אובדן עיניים וצבע, רגישות לרעידות |
עטלפים | מערות ברחבי העולם | אקולוקציה ותרומה לשרשרת המזון באמצעות גואנו |
Olm | מים תת-קרקעיים בבלקן | דו-חי עיוור שמסתדר עם מעט מזון |
Remipedes | מערות חוף מוצפות | סרטנים עיוורים וארסיים |
תולעי זוהר | מערות בניו זילנד | אור ביולוגי למשיכת טרף |
פילים במערת Kitum | הר אלגון במזרח אפריקה | נכנסים כדי לגרד מלח מקירות המערה |
במערות פונג נה אפשר לפגוש עטלפים, סיסים, חרקים, עכבישים, דגים וסרטנים, אך אין הבטחה לראות מין מסוים. בסון דונג יש דגים עיוורים, עקרבי מערות, עכבישים ושילוב יוצא דופן בין עולם המערה לצמחייה בבולענים. Hang En מזוהה עם הסיסים הרועשים, ואילו במערכות Tu Lan ו-Hung Thoong הנהרות והמעברים הפחות מפותחים משאירים יותר מרחב ליצורים קטנים. בסיורים עמוקים יותר המדריכים מסבירים על עקבות, גואנו ומערכות הנהרות.
מערות הן בית גידול, לא גן חיות. במהלך סיור במערות פונג נה נשארים עם הקבוצה, לא מאכילים בעלי חיים ולא נוגעים ביצורים או בקינים.
הגחליליות בווייטומו יוצרות תקרה שנראית כמו שמי כוכבים.
השתמשו באור חלש ככל האפשר, אל תפעילו פלאש מול מושבת עטלפים ואל תחסמו את נתיב התעופה. אין להזיז אבנים, לגעת בבעלי חיים או להניח ציוד על משטח רגיש. אם המדריך מבקש לכבות אור, עושים זאת מיד.
בחושך מוחלט אין יתרון לראייה, והאבולוציה מעדיפה חושים אחרים וחיסכון באנרגיה.
לא. עטלפים, ציפורים ומבקרים זמניים רואים, ומינים רבים משלבים ראייה עם ריח ואקולוקציה.
בדרך כלל לא אם שומרים מרחק ולא נוגעים בהם. אין להתקרב למושבות או לבעל חיים שנפל לקרקע.
עטלפים, סיסים, דגים, סרטנים, עכבישים וחרקים. המינים משתנים בין מערות ואזורים.
כן כאשר המפעיל מאפשר, בלי פלאש חזק, מגע או הפרעה. הוראות השימור קודמות לתמונה.
קבלו את המידע העדכני ביותר על הטיולים והמבצעים המיוחדים שלנו!