קאט בה ולאן הא ביי: המדריך המלא

קאט בה היא חלופה מצוינת למטיילים שרוצים את מצוקי אבן הגיר של אזור הא לונג, אבל גם מסלולי הליכה, כפרים וחופש לנוע באופן עצמאי. הסיבה המרכזית להגיע היא מפרץ לאן הא, אך האי עצמו מצדיק לפחות שני לילות.

הא לונג ביי ראויה למוניטין שלה, אך בעונה עמוסה המפרץ יכול להרגיש כמו נתיב שיט צפוף. קאט בה מעניקה גישה לנוף קרסטי דומה דרך מפרץ לאן הא, עם סירות קטנות יותר, מפרצים צרים וחופש לשלב את השיט עם ג'ונגל, היסטוריה ואוכל מקומי.

האי נמצא בתהליך פיתוח מואץ, ולכן גם כאן לא הכול שקט או בתולי. בוחרים מקום לינה ומפעיל לפי ביקורות חדשות ולא לפי פוסט ישן, ומקדישים את רוב הזמן למפרץ ולפנים האי במקום לטיילת הבטון של העיירה.

מפרץ לאן הא

לאן הא כולל מאות איים קרסטיים, לגונות וחופים קטנים. סיורי יום מקאט בה משלבים בדרך כלל קיאקים, שחייה וארוחה. שיט עם לינה מאפשר לראות את המפרץ בשעות השקטות, אך חשוב להשוות מסלול, גודל קבוצה, סוג תא ומה כלול במחיר.

שיט יום בלאן הא זול משמעותית משיט במפרץ הא לונג.

במפרץ יש יותר מ-300 איים ותצורות גיר. סירות קטנות נכנסות ללגונות ולמעברים שלא תמיד מתאימים לספינות הגדולות של הא לונג. ביום חול ובעונת מעבר אפשר לראות רק מספר קטן של סירות בחלק מהמפרצים, אך אין הבטחה לבידוד מוחלט.

מחיר ייחוס לסיור יום במקור היה כ-1.1 עד 1.3 מיליון דונג וכלל בדרך כלל קיאק, עצירות שחייה וארוחת צהריים. קרוז לילה יקר יותר, אך הזריחה והשקט לאחר שסירות היום חוזרות לנמל מצדיקים אותו עבור מי שיש להם זמן.

הזמנה דרך מפעיל באי עשויה להציע קבוצה קטנה ומסלול שקט יותר. לפני תשלום בדקו ביקורות עדכניות, רישיון, ציוד הצלה ומדיניות ביטול במקרה של מזג אוויר.

סוכנויות בהאנוי מוכרות לעיתים חבילה שכוללת הסעה, שיט ולינה. המחיר יכול להיות טוב, אך קוראים היטב אם היעד הוא באמת לאן הא או מסלול עמוס בהא לונג. בהזמנה מקומית קל יותר לשאול כמה אנשים יהיו על הסירה ובאילו לגונות עוצרים.

המים בלאן הא נקיים יותר, והשחייה מהסירה מקובלת.

קאט בה טאון

העיירה היא בסיס תחבורתי, לא החלק היפה ביותר באי. כאן נמצאים המזח, המסעדות, סוכנויות השיט והשכרת הקטנועים. הבנייה צפופה ויש עומס בעונה. מומלץ להשתמש בה כבסיס ולצאת מוקדם אל המפרץ והפארק הלאומי.

קו המים מלא מלונות בטון גדולים, עבודות בנייה ותנועה. היתרון הוא נוחות: המעבורות מגיעות לכאן, הסיורים יוצאים מכאן ויש מבחר מסעדות והשכרה. מגיעים, מסדירים שיט ותחבורה ויוצאים לטבע. בערב אפשר למצוא בר עם תצפית שקיעה, אך לא בוחרים בקאט בה בשביל העיירה עצמה.

הפארק הלאומי קאט בה

הפארק מגן על יער גיר, מנגרובים ומינים נדירים, כולל לנגור קאט בה שנמצא בסכנת הכחדה חמורה. המסלול הפופולרי עולה לתצפית Ngu Lam. הוא קצר יחסית אך חם, לח ותלול בחלקים מסוימים. הביאו לפחות שני ליטר מים, נעליים טובות והגנה מהשמש.

שטח הפארק הוא כ-15,200 הקטרים של יער גיר, מנגרובים ומערכת אקולוגית ייחודית. נותרו פחות ממאה לנגורים של קאט בה, והסיכוי לראות אותם במסלול רגיל קטן. עצם נוכחותם מדגישה מדוע נשארים בשבילים ולא מאכילים בעלי חיים.

המסלול לפסגת נגו לאם מתחיל בשביל מסודר וממשיך לקטע תלול ופראי יותר. מקור המדריך מציין מסלול של כ-9 קילומטרים הלוך ושוב ושלוש עד ארבע שעות, אך בפועל קיימות גרסאות שונות. מוודאים בקופה את המסלול הפתוח ואת זמן החזרה לפני היציאה.

הפארק תופס את רוב האי, ובו מסלולי הליכה מסומנים.

מטיילים מנוסים יכולים לבחור מסלול ארוך לכפר Viet Hai, אך כדאי לבדוק מראש אם נדרש מדריך וכיצד חוזרים בסירה או ברכב חשמלי.

המסלול לווייט האי חוצה את הפארק לאורך כ-15 קילומטרים ונמשך כמה שעות לכל כיוון. הכפר נגיש גם בסירה, ולכן אפשר לתכנן הליכה בכיוון אחד וחזרה במים. זו אינה יציאה ספונטנית: מתאמים מדריך, איסוף ומזג אוויר מראש.

כרטיס הפארק שפורסם במקור עלה כ-80,000 דונג וכלל גם גישה למערת טרונג טראנג. מחירים משתנים, לכן מאמתים בקופה ולא מתכננים לפי המספר בלבד.

מערת בית החולים

מערת בית החולים (Hospital Cave) נמצאת בתוך הר גיר ושימשה בית חולים ומקלט בתקופת המלחמה. במבנה התת קרקעי היו חדרי טיפול, אזורי מגורים וחללים משותפים. הביקור קצר ומתאים לשילוב עם הפארק הלאומי באותו בוקר.

המתחם בן שלוש הקומות נבנה בשנים 1963 עד 1965 ופעל בלי להיחשף לתקיפות מהאוויר. בשטח של כ-2,000 מ"ר היו 17 חדרים, חדר ניתוח, מחלקות התאוששות, מטבח, אולם קולנוע ואף בריכה בקומה השנייה.

ויאט האי מבודד, ומגיעים אליו בסירה או בהליכה ארוכה.

ביקור מודרך נמשך כ-45 דקות. בובות השעווה מיושנות בחלקן, אך האוויר הקר, התקרות הנמוכות וההנדסה בתוך ההר מספרים סיפור חזק יותר מכל תצוגה. מי שמתקשים בחללים סגורים צריכים לקחת זאת בחשבון.

מצב Cannon Fort

מצודת התותחים נסגרה רשמית לציבור. אין לעבור מחסומים או להשתמש בשבילי גישה לא חוקיים. מצב האתר עשוי להשתנות, ולכן בדקו מידע מקומי עדכני לפני שתכננתם להגיע.

האתר נמצא על גבעה בגובה כ-177 מטר ושימש בעבר נקודת תצפית פופולרית לשקיעה, לצד בונקרים ותותחים מתקופות צרפת ומלחמת העולם השנייה. הוא נסגר בסוף 2023 עקב מצב התשתיות, שימור ובטיחות.

קיימים דיווחים על דרך צדדית לתצפית, אך הגישה מוזנחת ואינה חוקית כאשר מוצבים מחסומים. לא מסכנים את עצמכם ולא פוגעים באתר. מחפשים נקודת תצפית פתוחה לאורך החוף או מצטרפים לסיור מאושר.

קנון פורט הוא מוצב צבאי ישן, וממנו התצפית הטובה באי.

התניידות באי

הכביש הראשי מאפשר להגיע לעיירה, לפארק, למערת בית החולים ולנקודות תצפית. קטנוע נוח למי שמנוסה, אבל הכבישים כוללים פניות חדות ותנועה מקומית. מי שאינו בטוח יכול להשתמש במונית, רכב עם נהג או סיור מאורגן.

מחיר השכרה שפורסם במקור היה סביב 80,000 עד 120,000 דונג ליום. מצלמים את הכלי, בודקים בלמים וצמיגים ומוודאים תנאי פיקדון. קסדה אינה קישוט, והפניות בכביש החופי דורשות מהירות נמוכה.

הנסיעה עצמה היא חלק מהחוויה: ג'ונגל, שדות, מצוקים ותצפיות ים מתחלפים לאורך הדרך. עוצרים רק במקום רחב ובטוח. מי שאין להם רישיון וניסיון בוחרים נהג מקומי, גם אם קטנוע נראה זול ונוח יותר.

מה כדאי לאכול

קאט בה ידועה בפירות ים. Tu Hai הוא צדפה גדולה שמגישים לעיתים עם שמן בצל ירוק, ו-Be Be הוא שרימפס גמל שלמה שמגיע צלוי או אפוי במלח. כדאי לבקש מחיר ומשקל לפני ההזמנה. לארוחת בוקר חפשו Banh Da Cua, מרק סרטנים עם אטריות אורז חומות.

טו האי יקרה יותר מצדפות רגילות, אך המרקם הבשרני והמתיקות העדינה הופכים אותה למנה מקומית מיוחדת. בבה, שרימפס גמל שלמה, מגיע לעיתים אפוי במלח עם עלי ליים, שום וצ'ילי. מחיר מנה שפורסם במקור נע סביב 150,000 עד 250,000 דונג.

החופים הקטנים בלאן הא נגישים רק בקיאק או בסירה.

מסעדות צפות ליד כפר הדייגים קאי באו הן חוויה בפני עצמה. גם בעיירה יש מסעדות טובות, אך בוחרים מקום שמציג משקל ומחיר לפני הבישול. לצמחונים כדאי להסביר במפורש שאין להשתמש ברוטב דגים או בציר פירות ים.

מתי להגיע

מרץ עד מאי וספטמבר עד נובמבר מציעים לרוב מזג אוויר נוח ופחות עומס. ביולי ובאוגוסט חם, עמוס ויש סיכון לסופות שמבטלות שיט. בינואר ובפברואר שקט וזול, אך ערפילי וקר לרחצה.

אפריל ומאי מתאימים במיוחד לשילוב של שיט, קיאק והליכה. סביב 30 באפריל ו-1 במאי יוצאים רבים לחופשה מקומית והאי מתמלא. בספטמבר ואוקטובר האור יפה והעומס קטן יותר, אך עוקבים אחרי תחזית סערות.

בחורף המפרץ יכול להיות עטוף ערפל. זה נהדר לצילום ולטיול בפארק, אך פחות מתאים למי שבונים על שחייה. בוחרים קרוז עם חלל פנימי נוח ולא מניחים שכל פעילות מים תתקיים.

הגעה מהאנוי

כרטיס משולב של אוטובוס, מעבורת והסעה לעיירה הוא האפשרות הפשוטה ביותר. הנסיעה אורכת בדרך כלל כשלוש עד ארבע שעות, בהתאם לחיבור ולתנועה. בדקו את נקודת האיסוף, סוג המעבורת ושעת ההגעה האחרונה לפני הזמנה.

לאן הא ביי הוא המשך גיאולוגי של הא לונג, בלי ההמון.

האוטובוס נוסע מהאנוי למזח גוט, חוצה במעבורת וממשיך לעיירה. חברות תיירות אורזות את כל הקטעים בכרטיס אחד עם איסוף במרכז האנוי והורדה במלון. מחיר שפורסם במקור היה כ-12 עד 15 דולר, אך בודקים את המחיר העדכני.

לקבוצה של שלושה או ארבעה אנשים, רכב פרטי עשוי להיות נוח וגמיש. מחיר הייחוס במקור היה סביב 130 דולר לרכב. גם במקרה זה מוודאים אם הרכב עולה למעבורת או שמחליפים רכב בצד השני.

החצייה עצמה קצרה יחסית, והמצוקים שמופיעים מעל המים מסמנים את הכניסה לאזור. לא מזמינים שיט בלאן הא לשעה סמוכה להגעה, מפני שפקקים וחיבורי מעבורת אינם מדויקים תמיד.

מסלול מומלץ ליומיים

ביום הראשון הגיעו בצהריים, הזמינו שיט וצאו למערת בית החולים או לתצפית חוקית לאורך החוף. ביום השני הקדישו יום מלא ללאן הא. אם יש יום נוסף, צאו מוקדם לפארק הלאומי ושלבו ארוחת צהריים בכפר או בעיירה.

אי הקופים נכלל ברוב שיטי היום, והוא העצירה האחרונה.

במסלול של שלושה לילות אפשר להקדיש יום נוסף לפארק ולווייט האי בלי לרוץ. בערב הראשון בודקים כמה הצעות לשיט ומשווים מסלול כתוב. בערב האחרון אוכלים פירות ים בעיירה ומאפשרים מרווח למעבורת של הבוקר.

קאט בה משתנה במהירות, ופרויקטים חדשים מגיעים גם לחופים ולכבישים. דווקא בגלל זה כדאי לצאת מעבר לעיירה, להשתמש במפעילים מקומיים ולבחור פעילויות שמכבדות את הפארק ואת המפרץ.